חָלַץ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁחָֽלְצָה תַחֲלוֹץ מִשֶׁתַּגְדִּיל. וְאִם חָֽלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה מָטֵי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְאֵין מְייַבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַייְלוֹנִית. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. אַף עַל פִּי שֶׁחָֽלְצָה חוֹלֶצֶת. וְהָכָא נַמֵּי אַף עַל פִּי שֶׁחָֽלְצָה חוֹלֶצֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
חולצת. לכתחילה חליצה אחרת לאחר ג':
וה''נ אף על פי שחלצה. וחליצתה כשירה בדיעבד תוך ג' כדקתני במתני' דאם אין הולד של קיימא כו' ותוך ג' מיירי:
וכמה דאת אמר תמן אעפ''י שחלצה. וחליצתה כשירה בדיעבד ואפילו הכי לכתחילה חולצת משתגדיל:
דרבי מאיר היא. מתני' דאמר אין חולצין כו' וגזירה דרבנן בעלמא היא:
אמר לה סתם. ולא בשם רבי יוחנן:
נישמעינה. ת''ש מזו המתני' דתנינן לקמן פי''ב הל' ה' קטנה כו' ואם לא חלצה חליצתה כשירה וכדנפרש שם בס''ד הא דגריס כשירה:
חלץ בתוך ג' חדשים. בעלמא קאי דאם עבר על תקנת חכמי' ולא המתין מהו שתהא צריכה חליצה אחרת לאחר ג''ח:
הלכה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת כול'. 22b בְּשֶׁעָבַר. הָא כַתְּחִילָּה לֹא. דֵי מַתְנִיתָא הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ וְלֹא תִתְיַבֵּם עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִּׁים. וְתַחֲלוֹץ מִיָּד. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם בֶּן קַייָמָא הוּא לֹא נָֽגְעָה בָהּ חֲלִיצָה. אִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא הוּא הֲרֵי חֲלִיצָתָהּ בְּיָדָהּ. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בְּשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה כְרוּז לִכְהוּנָּה. רִבִּי בָּא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה כְרוּז לִכְהוּנָּה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מֵאֵן יְבָמִי. אֶת שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְאֶת שֶׁאֵין אוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אֵין אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָֽיְתָה כְשֵׁירֵה וְנִתְחַלְּלָה. כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּגְרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מָאן דְּאָמַר. שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה כְרוּז לִכְהוּנָּה. וְזוּ הוֹאִיל וְאֵינָהּ צרִיכָה כְּרוּז לִכְהוּנָּה חוֹלֶצֶת. מָאן דְּאָמַר. אֶת שֶׁאוֹמְרִים לוֹ ייַבֵּם. אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ.
Pnei Moshe (non traduit)
ומ''ד את כו'. חלוץ אינה חולצת גרסינן:
כשירה ונתחללה. כבר איכא בינייהו כדמפרש ואזיל דלמ''ד משום כרוז וזו דבלאו הכי פסולה לכהונה אין צריכה כרוז וחולצת:
מה נפיק. מאי ביניהון בין ב' הטעמים:
תני. בברייתא בשם ר' הושעי' טעם אחר דכתי' בחליצה מאן יבמי ודרשינן את כו' דכל שאינה יכולה להתייבם אינה יכולה לחלוץ:
וכן אמר ר' בא בשם רבי הושעי'. זה הטעם:
שלא תהא צריכה כו'. דשמא יהיה הולד בן קיימא וצריכה כרוז להכשירה לכהונה ודילמא איכא אינש דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה ואתי למימר קשרי חלוצה לכהן. וכה''ג מפרק בבבלי ל''ו על הא דמקשי ממתני' דריש האשה בתרא ומהאי מתני' דייק לקמן דף מ''א ומותיב על רבי יוחנן דסבר חליצת מעוברת שמה חליצה והאי תלמודא קאמר אליבא דמאן דס''ל דשמה חליצה וכדלקמן והיינו דקאמר הכא הרי חליצתה בידה:
ותחלוץ מיד. דמה נפשך אם יהי' הולד בן קיימא לא נגע בה חליצה לאו כלום הוא ומה בכך:
די מתניתא. כהאי דאמרינן במתניתין לקמן הל' י''א היבמה לא תחלוץ כו':
גמ' בשעבר. כלומר דמדייק מדקתני ונמצאת מעוברת דבשעת חליצה לא הוכר עוברה דעבר וחלץ לה תוך ג' חדשים ולהכי קתני החולץ דלכתחילה אסור:
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. חָלַץ לָהּ מְעוּבֶּרֶת וְהִפִּילָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת יָכוֹל תְּהֵא זְקוּקָה לְיָבָם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. אֶת שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי. תַּלמוּד לוֹמַר. 23a לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁתֵּדַע אִם בֶּן קַייָמָה הוּא אִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָה. יָכוֹל אַף אֵשֶׁת סָרִיס תְּהֵא צְרִיכָה לְיִיבּוּם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. אֶת שֶׁאֵין שְׁמוֹ מָחוּי. יָצָא זֶה שֶׁ(אין) שְׁמוֹ מָחוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
והפילה מהו. שתהא צריכה חליצה אחרת וממתני' ליכא למישמע מדקתני אין הולד כו' פסלה מן הכהונה דדילמא מדרבנן בעלמא ולחומרא כדדחי לה בבלי ריש פירקין למ''ד חליצת מעוברת לא שמה חליצה:
נישמעינה. לזה מן הדא ברייתא וה''ג את ששמו מחוי יצא זה שאין שמו מחוי יכול תהא מותרת להנשא תלמוד לומר להקים כו' יכול אף אשת סריס כו' יצא זה ששמו מחוי גרסינן ומביאו בבלי כ''ד ואיידי דדריש מהמקרא זה מייתי לה הכא:
יָכוֹל אוֹמֵר. צָרָתָהּ מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. הַכּוֹנֵס אֶת יְבִימְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. צָרָתָהּ לֹא תִינָּשֵׂא עַד שֶׁתֵּדַע בְּמַה הִיא מוּתֶּרֶת אִם בְעִיבּוּר אִם בְּבִיאָה. אַף בַּחֲלוּצָה כֵן. חֲלִיצָה פְטוֹר וּבִיאָה פְטוֹר. כְּמַה דְתֵימַר בְּבִיאָה כָּךְ אִיתְאֲמָר בַּחֲלִיצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
יכול אתה אומר. בזו שהניחה מעוברת דתהא צרתה מותרת להנשא וקפשיט לה מדתניא הכונס את יבמתו כו' ברייתא הובאה בבלי פירקין:
אם בעובר אם בביאה. כלומר דשמא היה הולד בן קיימא ובזה ודאי לכ''ע אמרי' דביא' מעוברת לא שמה ביאה כדמפרש טעמ' התם דלמ''ד דשמה ביאה משום דשמא יבא אליהו ויאמר נפל הוי והכא ליכא למימר הכי והולד נמי אין פוטר עד שיצא לאויר העולם:
אף בחליצה כן והשתא פשיט לה להבעיא דלעיל דהואי ושניהם לפטור הן וכמה דאת אומר בביאה כן נמי בחליצה ומדקאמר לעיל אם בעובר אם בביאה משמע דה''ק אם בעובר דשמא יהיה בן קיימא ואי הולד פוטר כו' כדפרישית ואם בביאה דשמא לא יהיה בן קיימא ואז ביאה פוטרת ומדביאת מעוברת שמה ביאה כן בחליצה נמי שמה חליצה והכי מפרש רבא שם אליבא דרבי יוחנן דסבר כן
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source